שנת תרפ"א. 

אור ראשון מגשש את דרכו בין סמטאות האבן של העיירה הקטנה קרעסטיר שבצפון הונגריה. דממת הבוקר מופרת בחריקת גלגלי עגלה עייפה, המתנהלת באיטיות לאורך הדרך המתפתלת. העגלה נעצרת ליד הבית הידוע ביותר בעיירה – ביתו של הצדיק, רבי ישעיה'לה.

הדלת נפתחת באטיות. קבוצת יהודים יורדים ממנה – פניהם חיוורות, עיניהם טרוטות. סימני הדרך הארוכה והקרה ניכרים עליהם. ידיהם קפואות, כתפיהם שחוחות. הם מבקשים רק מעט מנוחה, כוס חמין אולי, מפלט מן הכפור שבחוץ.

רבי ישעיה מבחין בהם מבעד לחלון. הוא לא שואל שאלות. הוא לא מבקש הסברים. הוא פשוט קורא לבנו יחידו, ר’ אברהם, ומורה:  "תכין להם ארוחת בוקר חמה. שיאכלו, שיתחזקו."

ר' אברהם מביט לרגע באביו, נבוך קלות. "אבל אבא... הם עדיין לא התפללו שחרית," הוא לוחש בזהירות. 

הצדיק מפנה אליו את מבטו, שקט ונחרץ. "החשבון שלהם עם הקב"ה – זה שלהם. החשבון שלך – הוא לדאוג שלא יהיו יהודים רעבים."

@ממשיכים את דרכו

עם התקרב יום הילולת הצדיק רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע, רגש עז של קדושה אופף את כל כלל ישראל. קהל עצום של יהודים מכל העדות והחוגים, נוהרים לציונו הקדוש בעיירה קרעסטיר שבהונגריה, בבקשה לישועה, ברכה, הצלחה ורפואה. שמעו של הצדיק וסגולתו הפלאית המחוללת ישועות מעל לטבע, התפשטה בכל תפוצות ישראל, והמונים מבקשים להיאחז בזכותו של הצדיק.

אולם כדי לזכות בסגולה המיוחדת, יש לפעול כמנהגו של הצדיק ממש, להמשיך את דרכו וצוואתו. מי שהחליט לאמץ זאת באופן מדויק הוא ארגון "דרכי ישעיה" שהוקם לשמו ולזכרו. כאן לא עורכים הילולות המוניות ולא מחלקים משקאות. אלא ממשיכים את מפעל חייו וצוואתו של ר' ישעיה'לה בדרך הכי מדויקת שיש: חלוקת סלי מזון עמוסים בכל טוב – בשר, דגים, ממתקים, שתייה ושאר צורכי שבת – לאלפי משפחות נזקקות, בדיוק כפי שנהג הצדיק עצמו. לא כספים, לא תלושים – אלא אוכל ממש, ישירות אל בית הנזקק. פעולת החסד הפשוטה הזו, המתקיימת כולה ביום הילולת הצדיק, היא הסגולה הטובה ביותר המחוללת את השפע.

כבר לפני מספר שבועות, בימים בהם כל בית בישראל היה שקוע בהכנות קדחתניות לחג הפסח – ניקיונות, קניות, בישולים ואריזות – במקום אחד מתבצעת היערכות מסוג אחר לגמרי. היערכות למבצע החלוקה הגדול. לקראת יום ההילולא נשכר האנגר רחב-ידיים באשדוד, שמוסב למרכז לוגיסטי מיוחד. בתוך החלל העצום הזה, עשרות רבות של מתנדבים עוסקים בכל שלב: מהרכישה הסיטונאית, דרך המיון, האריזה, ועד לחלוקה עצמה – שמתקיימת ברגישות, בדיסקרטיות ובכבוד מוחלט למשפחות המקבלות

ביום ההילולה עצמו, המחזה הוא מדהים והתכונה עצומה. עשרות מתנדבים, מסורים ונלהבים, מתגייסים למבצע שנתי שאין דומה לו: לחלק מזון ממש, באותו יום, למשפחות נזקקות. למעלה מ־3,000 סלי מזון מחיים בשנה אחת אלפי בתים בישראל – משפחות מקבלות את סעודת השבת שלהן בזכות הצדיק מקרעסטיר, ובזכותם של יהודים פשוטים שפשוט רצו לעשות טוב.

@"פשוט לעשות טוב"

ב'דרכי ישעיה' לא מנסים להמציא חסד – אלא להעתיק את דרכו של הצדיק כפי שהייתה. "פשוט לעשות טוב עם השני" – זהו המוטו שמנחה את אנשי הארגון. וביום ההילולא – ג' באייר – הם מקיימים זאת באלפי סלים, המחולקים למשפחות נזקקות בכל רחבי הארץ, כשכל סל כולל עופות, דגים, ממתקים, שתייה מתוקה ושפע של טוב. 

מעבר לכך, הארגון פועל גם לאורך כל השנה, בערבי שבתות וחגים, בחלוקות שקטות ודיסקרטיות, בסיוע למשפחות שנמצאות בקצה.

ומדוע דווקא חלוקת מזון? ב'דרכי ישעיה' מסבירים: "מבחינה לוגיסטית זו אולי הפעולה הכי מורכבת, אבל זו גם הפעולה הכי מדויקת למורשת של רבי ישעיה'לה. הוא לא חילק תלושים, לא סבסד חתונות, ולא נתן כסף מזומן – הוא הגיש אוכל. הוא בישל, הוא אפה, הוא סעד את לב הבאים אליו. זו דרכנו – וזו צוואתו."

מה שמייחד את 'דרכי ישעיה' יותר מכל הוא הדרך שבה ניתן החסד. הסלים נארזים בקפידה ונשלחים עד לפתח ביתם של הנזקקים, בצורה מכובדת, שקטה, ודיסקרטית – בלי תורים, בלי תעודות, ובלי עיניים מביכות. כך נמנעים המראות הלא נעימים של חלוקה המונית, והמשפחות שומרות על כבודן. זו בדיוק הדרך שבה נהג הצדיק רבי ישעיה'לה – וזה סוד הכוח שפועל עד היום.