ממשיכים בדרכו


...

קול נהי ובכי עודנו מהדהד ברחבי הישיבה, דפי הגמרא, קירות בית המדרש זועקים מיותמים, על לכתו בחטף, של חברינו, אהובינו, אחינו, שרק ביקש להניח מתלמודו לזמן קצר לכבוד יומא דהילולא דהתנא האלוקי ר' שמעון, ועלה בסערה השמימה, זך ונקי, צנוע בדרכו, שלם במידותיו ואורחות חייו. אהוב למעלה ונחמד למטה, מבני עלייה המועטין, אשר עמל בתורתו בהתמדה, ויראתו קודמת לחכמתו

הבחור החשוב אברהם דניאל אמבון ז"ל

בן יבדלחט"א הרב דן שליט"א

אשר נטש את ארץ מולדתו ועלה לארץ ישראל לעלות ולהתעלות בתורה הקדושה ולמגינת כל לב נלקח לבית עולמו בחטף ועלה בסערה השמימה, אין מילים שיוכלו לתאר את גודל השבר והצער, בהסתלק מעימנו חברינו ז"ל.

אנו בני הישיבה, אשר חשים תחושת אחריות וחובה של ממש לעשות כל שביכולתנו לקיים את צוואתו האחרונה, לעילוי נשמתו הטהורה, אשר עמל בשנותיו האחרונות בכל רגע פנוי לגייס כספים, בעמל מפרך, כדי להגשים את שאיפתו שהייתה כ"כ חשובה לו - בכתיבת ספר אחר ספר של נביאים עבור הישיבה.

את נביא 'ישעיהו' הספיק אברהם להכניס בדלתות ארון הקודש, ובאמצע כתיבת 'תרי עשר' לא הספיק להשלים את מלאכתו ונלקח לישיבה של מעלה. השאיפה של כולנו היא להתגייס ולהמשיך בדרכו! להמשיך ביעד שהציב לעצמו למלא את ארון הקודש בישיבה, ולכתוב ספר אחר ספר לכבודה של תורה.

מה לא נעשה כדי שחברינו, מחשובי בני החבורא, שוודאי נהנה מזיו השכינה, יושב בגן עדן ושקוע כל כולו בהוויות דאביי ורבא, ספון באהלה של תורה ומשתעשע בחכמתה, אנו בטוחים שדבר זה מביא נחת רוח עצומה לנשמתו ויהיה זה עילוי לנשמתו הטהורה.

ושלא נדע עוד שום צער ושבר בגבולנו, ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

החותמים בדמע

בני החבורא דישיבת היכל יצחק

...

תזכו למצוות