ספר תורה חי היה.

בהיותו רך בשנים שינן את הטעמים על דיוקם ודקדוקם,

בנוסח ליטאי, יוצאי אשכנז ותימני.

ומעת שנכנס למצוות התחיל לקרוא בתורה בקביעות

בכל שבת בבוקר, בנץ החמה.

וקולו, קול ילד צלול, מדגיש כל מפיק, מחדד כל דגש,

התערב עם ציוצי הציפורים בבוקר של שבת.

כשהתקבל לישיבה הגדולה,

ישיבת עטרת שלמה,

טווה את חלום חייו –

לקרוא בתורה בישיבה.

'חשש' אחד ליווה אותו,

שמא יתחתן לפני מי שמחזיק בתפקיד...

והוא לא זכה בתפקיד.

והוא גם לא יתחתן.

ביום השלושים לפטירתו מלאו לו ח"י.

בן שמונה עשרה לחופה.

בכיס החליפה שלו נותרו החוברות הדקות של 'תיקון

לקוראים' מהן התכונן לקריאה של מגילת אסתר, שבת זכור

ופרשת תצווה.

כמה קיווה להגיע לבית הכנסת באותה שבת זכור,

כמה דאג ביום חמישי האחרון שיהיה מתנדב שיעזור לו.

אבל ביום שישי, טרם כניסת השבת, הלך לבית עולמו.

ואולי קרא בתורה בשמי מרומים?

הרי בכוחותיו האחרונים הוא הכין את הקריאה...

חי שנים.

ספר התורה ייכתב לעילוי נשמתו עבור ישיבת "עטרת שלמה"

שלמה יזכה להגשים את החלום שלו.

ספר תורה יכנס לחופה.

בספר התורה יקראו בעזרת ה' מדי שבת בהיכל ישיבת "עטרת שלמה".

באותו מקום בו שמע את קריאת התורה האחרונה בחייו.

כשחבריו תומכים את צעדיו בשבת שקדמה לפטירתו.

גווילין נשרפין ואותיות פורחות.

ספר תורה חי.