זו מסכת חיים טראגית, ילד שקרא קדיש על אביו וגדל בבית עני. בנעוריו צמח לו פתאום גוש מפחיד בצוואר. הצוות בישיבה שולח אותו לבדיקות בהולות, הבשורות מעודדות: הגוש מציק, אבל לא מסוכן. חלף למעלה מעשור. זאב'לה השקיע את עצמו בלימוד תורה ובנתינה לזולת, מטפל באמו המבוגרת. כשהתייתם בשנית, כבר חצה את גיל הארבעים. יתום עגול, מבוגר ובודד, ועדיין לא נראית ישועה באופק.
סוף סוף זה קרה, זאב'לה לובש את חליפת החתנים והשטריימל ופוסע אל החופה. אך מעט מאוד זמן ארכה שמחתו. בקושי שנה עד שהחבילה התפרקה וזאב'לה נותר לבדו. שוב בודד כערער בערבה. התינוק שנולד הוא קרן האור היחידה בחייו. פעם בשבוע הוא זוכה לפגוש אותו. תינוק שלומד לזחול ולחייך, מושך בזקנו ומגרגר בקולות ערבים. הוא כבר קורא לו 'אבא'.
אבל יום אחד קורה משהו לאם, הרווחה מתערבת והפעוט נמסר למשפחה אומנת שאינה שומרת תורה ומצוות. זאב'לה מתרוצץ בין משרדי הרווחה והעירייה, מדבר עם כל מי שרק אפשר, מפעיל עסקנים... אבל נדרש הליך משפטי סבוך ויקר...
צרות מגיעות בצרורות: לפתע הגוש בצוואר מתחיל להתנפח. זאב'לה רץ לרופא שמורה לו לגשת מייד למיון, שם מתברר שהתאים השפירים הפכו לממאירים והתפשטו עד הכבד, רח"ל. "סיכויי הריפוי נמוכים עד אפסיים", אומר הרופא הראשון ואחריו השני והשלישי.
באחד הימים, המצב מתדרדר, זאב'לה נופל בביתו באפיסת כוחות והגוש מתחיל לדמם. זאב'לה שוקע בשלולית דם, באפיסת כוחות הוא זוחל לדלת ונאבק בה. בדקה התשעים חייו ניצלים, לעת עתה.
יש עוד תקווה אחת להציל את זאב'לה וגם את הילד. טיפול מיוחד, ביולוגי, שמייצר בגופו תאים שיילחמו בתאי הסרטן ועשוי להציל את חייו. הטיפול הזה, יחד עם הבדיקות הנלוות והתרופות, דורש מאות אלפי שקלים.
האם אכן נגזר עליו הנורא מכל? האם לא נקום עכשיו, כולנו יחד, ונציל את היהודי למוד התלאות? האם לא נפתח לו פתח לחיים?
אם לא נתרום לזאב'לה, שחייו תלויים מנגד - למי כן נתרום?
הצלת חיים של אבא, הצלת נפש של בן. התינוק עוד לא מבין ואינו יודע לבקש, אבא שלו מתחנן גם בשבילו, בטרם יטבע שוב בשלולית הדם, חלילה.
הצילו!!!
